השעה הייתה שש בבוקר כשיצאנו מתל אביב עם גג פתוח, מכוונים דרומה. נסיעה בקבריולט במדבר היא חוויה שאין דומה לה – ככל שהכבישים מתרוקנים והנוף משתנה, כך גדלה תחושת החופש.
בדרך למצפה רמון השמש החלה לעלות, והאור הכתום צבע את החול והצוקים בגוונים מרהיבים. הרוח המדברית ליטפה את הפנים, והמוזיקה שהתנגנה ברכב התחברה לאווירה של שקט אינסופי.
עצרנו במצפור, וכשירדנו מהרכב – השקט היה מוחלט. רק אנחנו, הנוף האינסופי, וריח המדבר. הרגע הזה, שבו אתה עומד מול מכתש עצום, ומבין כמה קטנים אנחנו מול עוצמת הטבע – הוא רגע שנשאר חקוק בזיכרון.
בדרך חזרה, כשהשמש כבר הייתה גבוהה, הנסיעה הייתה מלאה באנרגיה אחרת – יותר קלילה, עם צחוקים ושיחות. הקבריולט נתן את התחושה שאתה חלק מהנוף, לא סתם עובר בו.
זה היה יום פשוט, בלי תכנונים מורכבים – רק רכב פתוח, כביש ארוך, וחוויה של חופש שאין לה תחליף.
השאר תגובה
כתובת האימייל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים ב-*
