על כביש החוף עם שיירת אופנועים: חוויה של חופש

יש ימים שבהם אתה מניע את האופנוע, ויודע שהולכת להיות חוויה שונה. זה קרה באחד מסופי השבוע האחרונים, כשעשרה רוכבים התאספו בתחנת דלק בנתניה, מוכנים לצאת יחד לרכיבה לאורך כביש החוף.

מהרגע הראשון נוצרה תחושת שותפות – מבטים, חיוכים מתחת לקסדה, ורעש מנועים שהתחבר למעין סימפוניה משותפת. השיירה התקדמה דרומה, וכל פנייה חשפה נוף חדש: גלים מתנפצים, סירות מפרש באופק, ושמש זורחת שהפכה את הרכיבה לאירוע כמעט חגיגי.

בכל עצירה – אם זה ליד חוף הבונים או באחד המצפורים ליד קיסריה – התחלקנו בסיפורים, בקפה חם מתרמוסים, ובתמונות משותפות. מישהו סיפר על הפעם הראשונה שעלו על אופנוע, אחר על רכיבה לילית במדבר. כל סיפור הוסיף עוד שכבה של חיבור.

הדרך חזרה הייתה אפילו עוצמתית יותר – השיירה רכבה קרוב יותר, בקצב אחיד, והתחושה הייתה של קבוצה מגובשת שנעה יחד. זה היה הרבה יותר מטיול – זו הייתה חוויה של חופש, אחווה וריגוש, כזו שנשארת בלב הרבה אחרי שכיבית את המנוע.